חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי
1957 - 1968 מתוך 2147 תוצאות
סנן תוצאות

סנן תוצאות

חיפוש בתוצאות
דרוש ג' על הנז"ל
ז) והנה עתיק יומין, מתלבש באלו החג"ת, ואלו החג"ת נשארים מגולים. וג' תחתונות שהם נה"י שבו, הם מתלבשים תוך פרצופי או"א. והנה גם אבא דבריאה,…
דרוש ג' על הנז"ל
ח) אבל אימא של הבריאה, יש לה פרצוף שלם בי"ס, לסבה הנזכר, רק שהיא קצרת הקומה, בבחי' התבונה שבאצילות. וגם לסבה אחרת, והיא במה שביארנו…
דרוש ג' על הנז"ל
ט) ובזה תבין פי' אחר, במה שביארנו בספר התקונים, כי אימא עילאה מקננא בכרסיא, פי': כי בחי' אריך ואבא שבבריאה, כמעט שאין להם היכר, וכאלו…
דרוש ג' על הנז"ל
י) האמנם עם כ"ז, גם באימא דבריאה, היה בה קצת חסרון, והוא, שאין לה שום אור מקיף כלל. וז"א דבריאה גם הוא פרצוף שלם בי"ס…
דרוש ג' על הנז"ל
יא) ואמנם עולם היצירה, הולך וחסר יותר מן הבריאה. וטעם הדבר הוא, לפי שאור הבריאה מתמעט ע"י מסך א' בלבד שבינו לבין האצילות. אבל אל…
דרוש ג' על הנז"ל
יב) גם ביאורו: זה מה שביארנו לעיל, כי המסך שבין בריאה ליצירה, אשר דרך בו עובר האור אל היצירה, הוא מן ז"א של בריאה, שבו…
דרוש ג' על הנז"ל
יג) אבל ההפרש שבין ג' אלו, הוא זה: כי אימא דיצירה, אין לה שום א"מ. וז"א דיצירה, יש לו אור א' מקיף. ונוקבא, יש לה…
דרוש ג' על הנז"ל
יד) ואמנם עולם העשיה, גם הוא הלך וחסר, להיות שנתוסף בה עוד מסך אחר, בין היצירה אל העשיה. ולכן בחי' נקודת מלכות דיצירה, גם היא…
טעם למה שאומרים בתפלה, יוצר אור ובורא חשך, והוא להפך כנודע
א) והנה במה שאמרנו, יובן טעם יוצר אור ובורא חשך. רמז: כי היצירה היא רחמים והבריאה דין. וטעם הדבר הוא, לפי שהבריאה היא בחי' ההוי"ה…
טעם למה שאומרים בתפלה, יוצר אור ובורא חשך, והוא להפך כנודע
ב) והנה הטעם לזה הוא, במה שביארנו לעיל, כי אימא מקננא בכרסיא, כי כל הבריאה נעשת ע"י אימא עילאה דאצילות, ולכן הנקבות שבבריאה, שלטין על…
טעם למה שאומרים בתפלה, יוצר אור ובורא חשך, והוא להפך כנודע
ג) ואמנם העשיה, גרועה מכל העולמות, כי הרי אף הבריאה, אינה אלא דינים וגבולות. אבל העשיה, שם הוא מדור הקליפות ואלהים אחרים, כמבואר אצלינו.…
טעם למה שאומרים בתפלה, יוצר אור ובורא חשך, והוא להפך כנודע
ד) גם במה שנתבאר, יובן מ"ש בספר התקונין, כי האצילות רובו טוב, ומעוטו רע, ואפילו המיעוט ההוא, איננו מעורב עם הטוב. והבריאה, חציו טוב וחציו…