חיפוש בספרים
15937 - 15948 מתוך 30831 תוצאות
סנן תוצאות

סנן תוצאות

חיפוש בתוצאות
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מג) ובההוא צפור ידעין נשמתין סימנייהו, בזימנא דאודן ומשבחן, ובזמנא דמשתדלן בחכמתא למנדע, וההוא צפור עאל בההוא היכלא, ואיטמר ואגניז ולא ידיע. ודרור, דא היא…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מד) ד"א ודרור קן לה, דא יובלא, דכתיב וקראתם דרור. קן לה בחכמתא עילאה. צפור ודרור, דא לעילא, ודא לתתא. אשר שתה אפרוחיה, מאן. האי…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מה) אינון אפרוחין, תיאובתא דילהון, לגו תרי מדבחן, מזבח הפנימי, ומזבח החיצון. נטלו ממזבח הפנימי, ויהבו למזבח החיצון. מלכי ואלהי, מלכי: דא מזבח החיצון. ואלהי:…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מו) מזבח החיצון, תיאובתיה תדיר לגבי מזבח הפנימי, ולעולם לא שכיך מלזמרא בשירין ותושבחין, הה"ד, שיר השירים אשר לשלמה.…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מז) כל זמן שהנר דולק על הפתילה, והפתילה כתיקונה, האור מאיר וצח, והכל נהנין ממנו. וכ"ז שהפתילה נעדרת, והשמן חסר מן הפתילה, האור נסתלק, ואין…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מח) כך, כל זמן שישראל היו מתוקנים ומסורגלים כפתילה זו, אור של מעלה היתה דולקת עליהם, ואומרת שירה, ואינו משתכך לעולם. כדוגמת האור על הפתילה,…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
מט) ושלמה צווח ואומר, וזכור את בוראך בימי בחורותיך. היה מתתקן ומסרגל עצמך במצות ובמעשים טובים, בימי בחורותיך, בזמן שהמאור ההוא לוהב בפתילה.…
מאמר עשית הארץ היא כעין יצירת האדם כח-נ
נ) ד"א על האור ההוא בזמן שהפתילה מתוקנת אמר לנגד אותו האור, וזכור את בוראיך. התעורר לנגד הקב"ה בשיר ותעורר האהבה.…
מאמר עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' נא-ס
נא) עד אשר לא יבואו ימי הרעה, בזמן שהלבנה מתמעטת, ותשלוט הרעה, והימים שלה הם ימים שאין בהם חפץ. עד אשר לא תחשך השמש, זה…
מאמר עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' נא-ס
נב) והירח, הוא הים המתמלא מאותו נהר. הה"ד, אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. והכוכבים, אלו שנים עשר מזלות הידועים לה. ושבו העבים, אלו…
מאמר עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' נא-ס
נג) ביום שיזועו שומרי הבית, אלו שומרי החומות. דכתיב, על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. והתעותו אנשי החיל, אלו הם ששים גבורים סביב לה. ובטלו הטחנות,…
מאמר עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' נא-ס
נד) וסוגרו דלתים בשוק, אלו הם השערים שכולם ננעלו, זולתי שערי דמעות שלא ננעלו. בשפל קול הטחנה, סוכת דוד, שנפלה ונשפלה לעפר, וקולה שהיתה משוררה…