חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי
37 - 48 מתוך 80 תוצאות
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
לז) ופ' ג', מסיים בשלום, שהיא בינה של המקיף העליון של מ' דצלם, כנ"ל ג"כ, ונודע שהיסוד דאימא, גם הוא נקרא שלום, כנ"ל בסוד המברך…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
לח) והנה בפ' יאר, נתבאר, שצריך לכוין בד' תיקונים יתרים שניתוספו בדיקנא דז"א, אבל בפסוק זה, שאינו מדבר רק בנוקבא, לכן לא זכרנו הד' תיקונים…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
לט) ודע, כי זה השם דאדני, הוא למעלה בדיקנא דאריך. ובזה תבין מ"ש בזו' בלק קפ"ה ע"ב, אם עונות תשמור י"ה כו', אם חובין סלקו…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מ) כבר ידעת, שג' בחינת תיקוני דיקנא הם: דיקנא דא"א, ודז"א, ודנוקבא. דאריך הם י"ג תיקונים. דז"א, הם ט'. דנוקבא, הם ו' בלתי שערות, וה"ס…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מא) ונחזור לענין, כי לכן בברכת כהנים יש י"ג יודין, כנגד י"ג תיקוני דיקנא דא"א. ויש בה ט' ווין, כנגד ז"א הנקרא ו' שבשם, ויש…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מב) כוונת ברוך הוא וברוך שמו. ענין ענית הקהל, השומעים ברכות מפי הש"צ, ואומרים ברוך הוא וברוך שמו. בעת שמזכיר השם בברכה, תכוין במלת ברוך…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מג) כונה אחרת, והוא בסוד ד' אותיות ההויה באופן זה, כי בברוך תכוין אל אות יוד של ההויה, והיא שם של ההויה. ובתיבת הוא תכוין…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מד) כוונת אמן שעונין הקהל אחר חתימת כל ברכה מפי הש"ץ. ודע, כי יש מדרגות בעניית אמן, אם אמן של ברכת המצות והנהנין. ואם אמן…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מה) אמנם במלת אמן, יש ג' אותיות, וצריך לכוין הכוונה הנזכר ג"פ, בג' אותיות אמן. ולכן צריך להודיעך בתחילה, היכן רומזים אלו הג' אותיות אמן,…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מו) ובתחילה צריך לבאר מציאותם, ואח"כ נבאר לשון המאמר הזה. דע, כי אות אלף של אמן, רומזת בת"ת דז"א, והוא גופא דיליה. ואות מם, רומזת…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מז) והענין הוא, כי ענין אמן הוא חיבור ז"א בנוקבא, הויה באדני, שעולים בגי' אמן כנ"ל. והחיבור הזה אינו מתחיל, אלא מן הת"ת דז"א ולמטה,…
כונת העמידה שחוזר התפלה הש"ץ דרוש ה'
מח) וכבר ידעת מ"ש בתיקונים, על וכנפיהם פרודות כו', בדף ל' תיקון י"ח, כי זו"ן הם מתפרדים זה מזה, בבחינת הזרועות, שהם החו"ג. ובבחינת הרגלים,…