חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי
1 - 12 מתוך 259 תוצאות
שו"ת
א) א' דמילוי ה' שצורתה יו"ד. האותיות של השמות, רומזות על הכלים ובחי' העביות שבהם, אשר אור העליון מזדווג ומתלבש בהם. ואותיות השם בפשוט, רומזות…
שו"ת
ב) א' דמילוי הא של אלקים שצורתה יו"ד: עי' לעיל תשובה א'. (א' רל"ה אות רע"ז).…
שו"ת
ג) אבות: החו"ג הם אבות לזו"ן, כנודע. גם נודע שזו"ן דה"ח הם נ"ה, וחג"ת הם כה"ב דה"ח. ולפיכך, נקראים החג"ת אבות, להיותם בחי' כח"ב, וכן…
שו"ת
ד) אבנים: בעת הלידה, כשאו"א מתמעטים לבחינת כלים אמצעים דהיינו לבחי"א, ומסתלקים הג"ר, ונשארים בנפש רוח, שאז מסתלקים אורות דנפש מנה"י ועולים בחג"ת, ואור הרוח…
שו"ת
ה) אודם שבהולד: בחינת העביות שבכלים, שעליה נעשה הזווג עם אור העליון, נקראת בשם אודם, דהיינו הה"ג דאמא הממותקים במדת הרחמים, בסוד עלית ה"ת לעינים,…
שו"ת
ו) אורות תחתונים נכנסים תחלה: מתחלה נבררים הכלים היותר זכים, ואח"כ נבררים הכלים העבים, כנודע. וכיון שאין העליון משפיע אלא בדבר העב יותר, כלומר שכל…
שו"ת
ז) אחורים דאהי'ה: לבושי מוחין דז"א, הם מאחורים של השם אהי'ה. והטעם, כי בעת הזווג להוציא המוחין דז"א, נעשים תמיד או"א וישסו"ת לפרצוף אחד. וישסו"ת…
שו"ת
ח) אכסדראין ואדרין: אדרין פירושם חדרים פנימים, ואכסדראין פירושם חדרים חיצונים, והם כינוים לחג"ת נה"י דז"א. כי בחג"ת החסדים מכוסים, שפירושו שאפילו בעת שיש הארת…
שו"ת
ט) א'ל מימינא ומי בשמאלא ה' באמצע: א'ל, הוא שם המורה על חסדים, ומי רומז על גבורות, והזווג הוא תמיד בקו אמצעי. ולכן נבחנים המוחין…
שו"ת
י) אלקים בפשוט: השמות בפשוטם, רומזים על בחינת עביות דכתר לבד, שהיא בחינת שורש הכלים. ונבחנים לכלים דכתר. והאור שבהם נבחן לאור הנפש, כנ"ל בתשובה…
שו"ת
יא) אלקים במילוי יוד: מוח החכמה דז"א, בעת הגדלות דיניקה, הוא בחינת אלקים במילוי יודין. כלומר, שה' דאלקים היא במילוי י', כזה: אלף למד הי…
שו"ת
יב) אלקים במילוי אלפין: עי' לעיל תשובה א'. (א' רל"ד אות רע"ו).…