מאורי אש
שפע קודש דומה לענפו שבעולם הזה, אור
יום או מאורי אש. שאור השמש אתערותא דלעילא, וכן אור ירח. ומאורי אש הוא סוד
אתערותא דלתתא, שזה סוד 'נטל ב' אבנים והקישן זו בזו'. והנך רואה
מידת האור לפי מהירות תנועתו של השמן, שבהיותו יותר זך יהיה תנועתו יותר מהיר
ומשיך נהוריה (-ומושך אורו)
ביותר, עד מאור העלעקטרי (-חשמל) שאין
דוגמתו, שזרם תנועתו נעלה על כל הזרמות, על כן אורו מתעלה על כל מאורות האש
שבעולם. וערוכים האותיות הללו לידע
ולהודיע אשר עיקר שלימות השפע הנמדד לפי אתערותא דלתתא, אינו תלוי בריבוי זמן אלא
במהירות תנועה.
ולשפע אמת ודאי צריכין אתערותא דלתתא הנעלה על כל, כי 'במדה שאדם מודד' וכו', לכן לידע
איניש בנפשיה אם ניצוצי השתוקקותו להשי"ת זורמין בזריזות, ודאי משיך נהוריה
בסוד 'רוח אמשיך רוח ואייתי רוח', ואי לאו,
לא משיך נהוריה ח"ו.
ודע הסוד שבכתוב (ע"פ
תהלים מ, ב) 'קַוֹּה קִוִּיתִי אל ה' ויט אלי וישמע
שועתי'. שבהיות האדם מתחרט על לשעבר ומקבל על להבא, מתחיל אריגת הקו מלמעלה למטה,
שזה סוד 'קַוֹּה קִוִּיתִי', כלומר 'ה' צלך' (תהלים
קכא, ה), כמו שאדם רוצה להמשיך ממנו לה' קו
ישר, תכף ומיד מתחיל השי"ת להוריד את הקו מעילא לתתא, שזה סוד 'קוה קויתי אל
הויה'. וכל זה נארג בהעלאת ניצוצי השתוקקותו וכיסופין שלו להשי"ת, עדי שזוכה
'ויט אלי', כלומר, שנתארך הקו היורד מלעילא ומגיע אלי שאוכל להתדבק בו ית', על דרך
משל קו הנכנס ברשימו,
ואז 'וישמע שועתי', שמתקבלים כל תפלותי.
ובזה תבין ביותר מה שאמרנו לעיל אשר מדת המאור תולה בריבוי מהירות תנועותיו, כלומר, שבשעת אריגת הקו שולח ומעלה ניצוצי אש להב שלהבת י-ה בזרם גדול, אז כשנסתיים האריגה זוכה למאור הגדול לעת שהקו נוטה אליו ומתדבק בו ית'.