זהר

קל) קמו כלהו חבריא ואשתטחו קמיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די, פתח ואמר וזרח השמש ובא השמש, וזרח השמש דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו משה בדיוקניה, וזרח הדא הוא דכתיב יהו"ה מסיני בא וזרח משעיר למו, ובא השמש כד אתכניש משה, ועם כל דא דאתכניש אל מקומו שואף זורח הוא שם, ודא יהושע דהוה כגוונא דסיהרא דאיהי שכינתא.

תרגום

קל) קמו כלהו חבריא וכו׳. קמו כל החברים והשתטחו לפניו, ואמרו, אילו לא באנו לעולם אלא לשמוע זה די. פתח ואמר, וזרח השמש ובא השמש. וזרח השמש זה עמוד האמצעי, שהוא משה בדיוקנו. וזרח זה הוא שכתוב יי׳ מסיני בא וזרח משעיר למו. ובא השמש כאשר נאסף משה. ועם כל זה שנאסף, אל מקומו שואף זורח הוא שם, וזה יהושע שהיה כמו הירח שהיא השכינה.