זהר

יח) אמר ליה רבי אלעזר, והא ר׳ פדת צדיק גמור הוה, ואמאי לא נפל בשעתא דיליה דאיהי בת זוגיה בן גילו, אמר ליה ברי אית גלגולא דמחייב ליה דנפיל במזליה דאיהו בן גילו, דאתמר ביה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, ואיהי שעתא דמזוני ושעתא דחיי ובני, ואית גלגולא דמחייב ליה דלא נפיל בשעתא דמזוני דאיהי בת גילו, אף על גב דעביד כמה זכוון בעלמא, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא, דגלגולא גרים ליה כאלו במזלא תליא מלתא.

תרגום

יח) אמר ליה רבי אלעזר וכו׳. אמר לו רבי אלעזר, והרי רבי פדת צדיק גמור היה, ומדוע לא נפל בשעה שלו שהיא בת זוגו בן גילו. אמר לו, בני, יש גלגול שמחייב אותו שנופל במזלו שהוא בן גילו, שנאמר בו ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, שהיא שעת מזונות ושעת חיים ובנים. ויש גלגול שמחייב אותו שלא נופל בשעת מזונות שהיא בן גילו, אף על פי שעושה כמה זכויות בעולם. ומפני זה העמידוהו בעלי המשנה בנים חיים ומזונות לא בזכות תלוי הדבר אלא במזל תלוי הדבר. שהגלגול גורם לו כאילו במזל תלוי דבר.