זהר

ו) קם רבי שמעון ואמר סבא סבא, נשכימה לכרמים, הא אית כרמים דלאו אינון ישראל, כגון דשמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, ואינון ערבוביא דערב רב, דאינון מעורבין בהון בישראל בגלותא, ובגין דא כד ייתי קודשא בריך הוא לגבי שכינתא, איהו יימא לגבה, נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן בהון. דאתמר בה כי כרם יהו״ה צבאות בית ישראל, הנצו הרמונים אלין ודאי אינון דמליין מצות כרמונים, שם אתן את דודי לך, אלין דאינון רחימין דילך, תמן יהיבנא לון לך, כי הנה הסתו עבר שולטנו דשאר ממנן דאומין, הגשם חלף הלך לו שלטנותא דערב רב.

תרגום

ו) קם רבי שמעון ואמר וכו׳. זקן זקן, נשכימה לכרמים, הרי יש כרמים שאין הם ישראל, כגון ששמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. והם ערבוביה של ערב רב, שהם מעורבים בהם בישראל בגלות. ומפני זה כאשר יבוא הקדוש ברוך הוא אצל השכינה, הוא יאמר לגבה, נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן בהם, שנאמר בה כי כרם יי׳ צבאו״ת בית ישראל. הנצו הרמונים אלו ודאי אלו שמלאים מצות כרמונים. שם אתן את דודי לך, אלו שהם אהובים שלך שם אתן אותם לך. כי הנה הסתו עבר, שלטון שאר ממוני האומות. הגשם חלף הלך לו, שלטון הערב רב.