זהר

א) בראשית תמן תרי אש, ואלין אינון תרין אשין דאינון בורא מאורי האש, ועלייהו אתמר סמכוני באשישות, בתרי אשות, ואמאי אמר בהון סמכוני, אלא בלילי שבת נשמה יתירה קא נחתא לסמכא שכינתא תתאה בגלותא, דאתמר בה נפלה ולא תוסיף קום, וכד אתא מוצאי שבת אסתלקת נשמתא יתירה דבה וינפש, וינפש מיד דאיהי אסתלקת וי נפש, דלית מאן דסמיך לה, בההוא זמנא איהי אמרת לישראל סמכוני באשישות דאינון מאורי האש, ומאי ניהו תרי תורות, דאינון חצובות מאש דאיהי אלהי״ם מדת הגבורה, ומאי ניהו למודי יהו״ה תרין שפוון דאקרון להבות אש, ואינון תרין תפוחין, דמנהון רוחא דמשיחא נפיק, דאתמר ביה ונחה עליו רוח יהו״ה.

תרגום

א) בראשית תמן תרי אש וכו׳. בראשית, שם שתי אש, ואלו הם שתי אשים שהן בורא מאורי האש. ועליהן נאמר סמכוני באשישות, בשתי אשות. ומדוע אמר בהן סמכוני. אלא בלילי שבת נשמה יתירה יורדת לסמוך שכינה תחתונה בגלות, שנאמר בה נפלה לא תוסיף קום. וכאשר בא מוצאי שבת מסתלקת הנשמה היתירה שבה וינפש. וינפש, מיד שהיא מסתלקת וי נפש, שאין מי שסומך אותה. באותו זמן היא אומרת לישראל סמכוני באשישות שהן מאורי האש. ומה הוא שתי תורות, שהן חצובות מאש שהיא אלקים מדת הגבורה. ומה הוא, למודי יי', שתי שפתים שנקראות להבות (נ״א ששורפות בלהבות) אש, והן שני תפוחים, שמהם רוח המשיח יוצא, שנאמר בו ונחה עליו רוח יי׳.