זהר

כה) ואם נדר או נשבע בן דאיהו ו׳ דלא יפרוק לה אלא דתהי בגלותא עד זמנא ידיעא, ונדר או שבועה איהו בי״ה דאינון חכמה ובינה, ואיהו אתחרט, הא תלת בני נשא יכלין למפטר ליה. ואינון תלת אבהן לעילא לקבלייהו, ואם לא תתחרט, אנא בעינא מינך, ומכל אינון דמתיבתא דלעילא ותתא, דתעביד בגין רעיא מהימנא דלא זז משכינתא בכל אתר, ואיהו עאל שלם בינך ובינה זמנין סגיאין, ומסר גרמיה למיתה בגינה ובגין בנהא, הדא הוא דכתיב ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.

תרגום

כה) ואם נדר או נשבע וכו׳. בן שהוא ו', שלא יפדה אותה אלא שתהא בגלות עד זמן ידוע, ונדר או שבועה הוא בי״ה שהם חכמה ובינה. והוא מתחרט. הרי שלשה בני אדם יכולים לפטור אותו. והם שלשה אבות למעלה כנגדם. ואם לא תתחרט. אני מבקש ממך, ומכל אלו של ישיבה שלמעלה ומטה, שתעשה בשביל הרועה הנאמן שלא זז מהשכינה בכל מקום. והוא הכניס שלום בינך ובינה פעמים הרבה. ומסר עצמו למיתה בשבילה ובשביל בניה, זה הוא שכתוב ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.