זהר

כד) קם רבי שמעון על רגלוי, וסליק ידוי לגבי עילא, ושבח למארי עלמא, ואמר, רבון עלמא עביד בגין שכינתא דאיהי בגלותא, ואם איהי באומאה הא אבא ואמא דאינון חכמה ובינה יכלין למעבד התרה, הדא הוא דכתיב יהו״ה צבאו״ת יעץ ומי יפר, אם התלמיד אומי הרב יכיל למעבד התרה.

תרגום

כד) קם ר״ש על רגלוי וכו׳. קם רבי שמעון על רגליו, והרים ידיו לגבי מעלה, ושיבח לאדון עולם, ואמר, רבון העולם עשה בשביל השכינה שהיא בגלות. ואם היא בשבועה הרי אבא ואמא שהם חכמה ובינה יכולים לעשות התרה, זה שכתוב יי׳ צבאו״ת יעץ ומי יפר. אם התלמיד נשבע, הרב יכול לעשות התרה.