תוכן

יא) גם ז"ס במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, (ירמיה י"ג) ודרשו רז"ל (חגיגה ה' ע"ב) מקום יש להקב"ה ומסתרים שמו וכו', מפני גוה, מפני גאותן של ישראל שנטלה מהם, ונתנה לאומות העולם. וביאור דברי רז"ל הוא כך: כי הנה עלמא דאתכסיא, שהוא שם י"ה, שהם או"א, הוא הנקרא מסתרים, וכבר ידעת כי פסוק זה נאמר בירמיה, על חרבן ב"ה, אשר הוא סוד ה' עילאה, עלמא דאתכסיא, כנזכר בזוהר ריש פרשת שמות, והנה אותיות המלוי דשם י"ה דההי"ן, נקראים מסתרים, יען כי המלוי, הוא מכוסה ונסתר ונעלם תוך אותיות י"ה הפשוטות, ולפי שמלוי ההי"ן הוא יותר תחתון מן מלוי אלפי"ן או יודי"ן, לכן מתאחזים החיצונים בו יותר משאר מלויי שם י"ה, והנה זה המלוי, שהם אותיות דו"ה, הנקרא מסתרים הוא בגי' גו"ה עם הכולל, וז"ש במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, כי עון הגאוה שהיתה אז בישראל, גרמה שהקליפות נטלו מהם הגאוה הזאת, הנקרא מסתרים, ויתנוה לאומות העולם. וז"ש רז"ל, מפני גאותם של ישראל שנטלה מהם, ונתנה לאומות העולם. ויהיה כך פירוש הכתוב, במסתרים וגו', פי': בעון מה שנתאחזו הקליפות במסתרים העליונים, מפני גאותם של ישראל, לכן תבכה נפשי, כי ראתה זרים, וגלו את סתריה. ואל זה רמזו רז"ל באמרם מקום יש לו להקב"ה ושמו מסתרים, ויובן במ"ש כי מלוי שם י"ה נקרא מסתרים, וגם ביארנו כי שם י"ה שרשו הוא בתיקון א' דדיקנא הנקרא א"ל ובו כלולים ששה שמות של א"ל, ונמצא כי שם י"ה שרשו הוא ששה שמות של א"ל היוצאים ממנו, והנה ששה פעמים א"ל הם בגימטריא מקו"ם, הרי כי נקרא שם י"ה מקו"ם ומסתרי"ם.