תוכן

ח) והנה תקון עון הנדר הוא, שיתענה ששה ימים רצופים, והטעם הוא, כי הנה בתחילה ע"י שבועת אמת, היה שעור י"ס שלה בנה"י דז"א כנודע, ואח"כ ע"י הנדר של אמת, שהוא עלייתה לקבל מוחין, היא מתפשטת ונגדלת ועולה עד מוחין דיליה, ועלייה זו היא שעור שש ספירות שלו, שהם כח"ב חג"ת, וע"י נדר לשוא, חסר ממנה עליית ששה ספירות הנזכרות, ולכן תקונו הוא ששה תעניות. גם טעם אחר יותר עיקרי, כי הנה הנדר, הוא סוד רמ"ח אברים שבה, ועוד יש ששה בחי' שהם הארת שלשה מוחין דיליה, לשלשה מוחין דילה, הרי נדר. ולפי שהנדר לשוא גרם לבטל ששה מוחין, לכן צריך ששה תעניות.