תוכן

א) שנתן לאיש אחד על ששתה יין נסך עם ישמעאל אחד, והוא סתם יינם שאסור בשתיה, והאיש ההוא עשה תקון לעון זה, ושכחתי מה היה תיקונו. אמנם א"ל מורי ז"ל, כי בהיותו עושה התקון ההוא, נתעוררו עליו מקטרגים בשמים, על שפעם אחת הוציא האדם ההוא עצמו דבה, על איש אחד ששתה יין נסך, ולא היה (המעשה) שהוא עצמו הוציא דבה, אלא שגרם לאיש אחד שיוציא דבה עליו, ויש עליו מקטרגים גדולים על זה. וא"ל, שיאמר בעת השכיבה פסוק, נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וגו', (תהלים ק"י) ותכוין באותיות שניות של נשבע יהוה ולא ינחם, שהוא שם קדוש שֹׁהַלֹנַ, וניקודו מפסוק יום לשנה יום לשנה. (במדבר י"ד) וגם השם הנזכר, יש לו צרוף אחר שהוא לשנה, הנאמר בפסוק הנזכר האמור במרגלים, יען כי שם זה ממונה ליפרע מן מוציאי דבה רעה, גם זה עם הכולל בגי' לשו"ן, וגם הוא גימטריא שפ"ה, וגם הוא בגימטריא שכינ"ה, רוצה לומר כי הוציאו דבה רעה, על השכינה, בלשונם ובשפתם, גם דב"ה בגימטריא י"א, שהם א"י מן אדנ"י, ושכחתי הענין מה הוא.