תוכן

א) לאדם העובר על מצות עשה, הנה תקון כל מצוה ומצוה בפני עצמה, היא כפי מציאות חומרת ומעלת המצוה ההיא דרך פרט, אמנם דרך כלל, ופרט בארבע מצות עשה אלו, שהם: בטול תפלה, ותפילין, וציצית, וק"ש, אעפ"י שכבר נתבארו במקומם, נבארם פה, שצריך להתענות על כל אחד מהם, ס"א תעניות, והענין הוא במה שנתבאר, כי כל המצות עשה הם מן החסדים. וכל המצות לא תעשה, הם מן הגבורות, ונודע הוא, כי החסד נקרא אל. כמש"ה חסד אל כל היום, (תהלים נ"ב) והנה א"ל במלואו אל"ף למ"ד, בגימטריא קפ"ה, ושני פעמים אל"ף למ"ד בגימטריא ש"ע, וחמשה אותיות המלוי, הרי בגימטריא עש"ה, וז"ס מצות מצות עשה, ולכן התעניות הם ס"א, כמספר ב"פ א"ל, שהם שורש העשה. והנה א"ל האחד נכלל בחבירו, ולכן אינם רק ס"א תעניות, וכמנין אנ"י יהו"ה.