תוכן

ט) חריקת שינים, הוא סימן שלא עלה בידם מה שרצו לעשות, כנודע מפסוק שיניו יחרוק ונמס וכו'. אך הענין, כי הלא ממרום שלח אש וכו', וירדנה, כי קמחא טחינא טחנו. אמנם הרשעים האלו, היו רוצים לעשות הדבר ע"י עצמן ממש, להנקם מישראל, אמנם לזה שרקו ויחרקו שן. והטעם, כי אמרו אלו הרשעים בלענו, פי' אמת שכבר השחתנו את המקדש ובלענוהו, אך זה שאנו חורקים שן, הוא על זה היום שקוינוהו לעשות ע"י עצמינו, הנה מצאנו את הדבר כבר, וראינו מה שנעשה מעצמו, וזהו מצאנו, פי' מעצמו. וזה אך שמורה מעט וע"ז הדרך גם פסוק שיניו יחרוק ונמס, פי': כי הרשע לראותו שכבר נעשה הרע ולא ע"י עצמו, ואז חורק את שיניו וכועס, וזהו רשע יראה וכעס. פי': יראה מה שקוה הוא לעשות, שנעשה שלא ע"י עצמו, לכן וכעס, שיניו יחרוק ונמס, כי כל תאות רשעים שהיו מתאוים לעשות ע"י עצמם, נאבד.