כ"ז תמוז
ענין ישמח משה וכו': שהוא סוד בתחום קודש דשבת, סוד היתר דאלפים אמה לכל הצדדין שבעולם, שהוא סוד ב' אלפים דימות המשיח,
שהי' התודה טמונה וגנוזה להם ב' אלפים שנה קודם שנברא העולם, וז"ס כליל תפארת נתת לו בעמדו לפניך בהר סיני, (בסוד נתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. וב' לוחות אבנים, תפלת שבת ותפלת חול כי בכל ביתי נאמן הוא, ועבד נאמן, וזה הנחמדים מזהב ומפז רב, שהוא שביעה בלא תענוג, דהיינו אוהב כסף לא ישבע כסף, דהיינו לאחר מי מריבה, שהי' דוקא בחי' ואת והֵב בסופה, כי צדיקים תחילתן יסורין וכו', ומתוקים מדבש ונופת צופים, דאפי' לאחר שתיקן בחי' שפגם בבורא ית' ויתעלה, אבל לא תיקן בחי' רבו שלמדו חכמה, שהקב"ה מדקדק על כבודם יותר, כמ"ש באחאב שפשט ידו לפגוע בנביא ד', כתיב ותיבש ידו, דהיינו לאח"כ אפי' נשבע בחכמה, אבל כלה התענוג בשביעתו זאת, כי נשלמה תאותו ודי, משא"כ בימי משה נאמר כי נעים כי תשמרם בבטנך, שה"ס ישבעו ויתענגו ביחד, דהיא זווגא דלא פסיק בסוד תענוג תמידי.