יוד באב
אמרו ז"ל, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להפטר ממנה: פי' כמ"ש דבש מצאת אכול דייך, פן תשבע ותקיאה, דהיינו בהגיעך לסוד חבל הכסף וגולת הזהב, אל תהי אץ להעשיר, כי ה' נתן ענין לאסוף ולכנוס וכו', וכיון שרדף אחר עשירות, נפסק החבל וירד הגולה וכו', לזה יצא אז אותו הבת קול לא עליך המלאכה וכו', פי' דמית שעליך לגמור ולא יותר, ובשביל זה יצאת לחירות כדי להפטר מעבדות, ולכן רדפת למה שאינו שייך לך, מעתה תידע ולא תשכח, כי לא עליך המלאכה לגמור, רק כל ישראל ביחד יגמרו את המלאכה, ולא ביחידות, וכל ישראל ישארו בחוץ חלילה, וכמ"ש משה רבינו לבני ראובן וגד, למה תניאו את לב אחיכם וכו', עד שאמרו ערים נבנה לטפינו וגדרות צאן וכו', ונחנו נעבור חלוצים לפני וכו', כי בשביל שזכו לראות חלקם בעבר הירדן, מחמת זה מחויבים לקבל עליהם לעבור במלחמה לפני כל אחיהם בית ישראל, כי כאיש גבורתם, ולא לבא למנוחות לפני כלל ישראל ביחד, וז"ש ולא אתה בן חורין להפטר, אלא אדרבה מחויב אתה להזדרז ולעבור מקדם לפני אחיך במלאכה זו, ואז יהי' המלאכה נגמרה, והמלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו, אמן•