סוד הוי' הוא האלקים, דא הוא ז"א ודא הוא עתיקא, דא ודא אחת היא, עי' בסוף אדרא זוטא.
נראה הפי' דבשעה ששימש אור הראשון הי' כל הבחי' שלו באריכות גדול, בסוד זה שמי וזה זכרי, כי זה הי' בסוד ההכנה, וע"כ באה הכל באריכות גדול בסוד א"א.
אבל בעת שכבר נכון הלב להוי', אז היא דרגת ז"א בדרגת א"א, ובהרוחה יתירה, כי מעיקרא הי' דדך משל ששה חדשים בשמן המשחה, ואח"כ ששה חדשים במור, אבל כשנשלמו הדברים ובסוד ז"א, נמצא ג' פעמים בכל יום מתוקנים אותן הדרגות ממש, בסוד שעה אחת לפני התפלה, ושעה אחת לאחר התפלה, ונמצא מה שהרויחו מקודם בשנה, מרויחים עכשיו בשליש היום, אבל זה דוקא בעת שיודעים נאמנה שהוי' הוא אלקים, אין עוד מלבדו, והבן מאוד.