וז"ס שבו כלם ואמרו להקב"ה, פיסנו אותה ולא נתפייסה, כמ"ש עניה סוערה לא נוחמה, אמר להם הקב"ה אני ואתם נלך וננחמה, שנאמר נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, דהיינו כמו שנתבאר פסוקי ההפטרה כנ"ל, דהיינו שנתבאר מי תכן את רוח ה' וכו' כל המשך הנ"ל, עד, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר.