באחד באלול ד' שופטים
עיין רש"י וירא ג' פרים כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל", ונ"ל דהמה נגד ג' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי, וצריך להבין איה לשון הד', דהיינו ולקחתי אתכם לי לעם. והבן.
אלא היינו דאמרי אינשי, גמור גמרתך זמרא תהא, והיא לשון של ר' זירא טפת דם כחרדל", כמ"ש ר' זעירא בנות ישראל החמירו על עצמם ברואות טיפת דם כחרדל יושבות עלי' ז' נקיים: