פאריסאוו ד' מסעי עטר"ת
ביאור ארוך של הפסוק הזה מבואר כל צרכו בסוף ספר הב'
בפ' הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע, שפרשו רז"ל זכו עם ענני שמי', לא זכו והוא עני ורוכב על החמור, ע"ש: נראה הפי', אם זכו במעשים טובים כל צרכן, שלא להכשל בכל הנמצאים הטבעים ובמכשפים ובמנאפים ובהנשבעים בשם ה' לשקר, אז וארו עם צית שמיא, עיר וקדיש, שכן יתגלה להם המשיח, במעלה הרמה עם צית שמיא, שהמרכבה יהי' חשובה וראוי' לרוכבו, כי כל העולם הטבעי הזה קדוש ומקודש להם, בסוד כל מה שקנתה אשה קנה בעלה, שזה עיקר החפץ המקווה, להגלות מבין זרע ישראל עם קודש לאלקי' ונאמן לו, ולא יצויר באופן האמיתי הזה שום פגם חלילה, כי לא נחש ביעקב וכו', ואפי' כשפים אינם במציאות יכולת חלילה להכחיש פמליא של מעלה, כי כבר קדש ה' את כל הארץ, אבל באם לא זכו עדין לסגולה הנ"ל, אז מלך המשיח יתגלה להם בדרך עני ורוכב על החמור, ועיר בן אתונות, דהיינו תרי תמיהי מדכרי אינשי, שתמיהא חדא שעשיר גדול דכולי עלמא דילי' יותראה לעמו כדמות שפל ועני, ואין עני אלא מדעת, דהיינו שאין מושג בראי' הראשונה, (שהיא העיקרית כידוע) שום עשירות בדעת כמו שמתאים לו, כי באמת הוא עשיר גדול בדעת, ובדעת חדרים ימלאו, וז"ס יומא קמא לא אמר להם ולא מידי. (אור דיום א' וביום א') משום חולשא דאורחא, שהדרכים עדיין בחזקת סכנה, שאינם עדיין מקודשים לה' בבחי' הנ"ל. והיינו תמיהא חדא,
ועוד שהוא רוכב על החמור ועיר בן אתונות, דהיינו שמרכבתו כל כך פחותה ונמוכה, שאיננה ראוי כלל וכלל אפי' למרכבת עני, כי החמור קטן הוא מלרכוב עלי', פי' שאין מסוגל כלל לרכיבה כל עיקר, כי השגת הערלה להעבירה, כדי שהאור לא יתפשט עד שם ויסתלק ממנה בחי' דוכרא דא"א, אינה חשובה כ"כ בהלקחה לבדה, שזה יהי' כל הנושא של סוד השבירה, וגם איננה אמיתיות במקומה האמיתי, ומ"מ התרת דבר זה הי' מביא תוך של ו"ה בתכלית השלימות, ושמחה עד אין שיעור בסוד הצחוק, שלא פסיק מפומי' כל הני יומי, כי הבטוחות של הופעה זו היתה מופיע בלבו על כל חכמת ה' האמיתית והשלימה, וכמו שהארכנו בתמיהא זו במקומות אחרים, הרי תמיהא שני',
וזה יסובב על כל בני הדור שלו בשוה, שע"כ הוא עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים בשמו לשקר, להתם אותן מן הארץ, כי תרי תמיהי מדכרי אינשי, ויסכר פי דוברי שקר,
וזה שהפסיק הנביא באמצע במלת "והוא", כי הוא תמה ע"ז ואמר הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע, פי' שהמתין עליך זמן כביר ורב מאוד, עד שנשתלם במידות צדיק בשלימות, להיות מארי דקרבין ומארי דנצחין, והוליכך בכל המקומות המסוכנות שתכבוש אותם לקדשם לשמים, ועלה לך לפסוק ההלכה הברורה כל מה שקנתה אשה קנה בעלה, ונתעצמת בזה זמן רב בלי שום מציאות קיצוץ כלל, כי נתעלית באמת לאמיתה למעלה מן המזלות, ואחר השלימות הזה בחר ה' בך להשיב משכנו הקדש בקדה"ק, בסוד התשועה, שז"ס צדיק ונושע, וא"כ מתמה הנביא לאיזה צורך הי' שיגלה מלכא משיחא בדרא בתראה לאחר כל הנוראות הנ"ל, בדרך עני ורוכב וכו', וז"א הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע כנ"ל, והוא עני וכו', שזה מיותר לקדושת אותו הדור, אבל יוכיח סופו על תחילתו וכו', ואולי ז"ס פגימו דקה, הנמשך משפה העליונה.
וז"ע משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, בסוד וכסא דוד עבדך לתוכה תכין, שמשיח בן יוסף צריך לו חיים, להיות כסא נכון לדוד מלך ישראל, והיו לאחדים בידיך ואפרים לא יקנא וכו':
נעתק ב' תצא עטר"ת