נשיא לבני ראובן תר"ף
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם וכו': פי' כי ענין שמירת השבת לדורות צריך להיות כעין שבת העליון שבת בראשית, כי אחר הכתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, שגם בחי' מאד מתוק לחיך, אז נעשה כמין כריתת ברית בינו ובין הבריות, שלא לסור מאהבתו עכ"פ אשר לא יסתר, בסוד ברכת השבת שהמשיך קדושה עצומה, וה"ע י"ב נהמי כפילא וקלישא, שמצד א' הי'
נמשך שיתא נהמי ימינים והיו נבלע באברים, ואור ותענוג כפול הי', כי ע"כ לא הי' להם צד זכרות בחי' השפעה, ובסוד חסד שבגבורה האיר להם בחי' זו, וגם בחי' הקבלה לא עבר מנגד עיניהם, כי כל החמשה האירו ג"כ, ובחוזק כמו עתה נולדו, כי ניצולו, ומצד השני ג"כ שיתא נהמי בבחי' קלישא, כי זה הי' מאיר בהם, ונתן להם עוז וגבורה והי' גורם כל היקר והכבוד הזה, ובין אלו שתי הבחי' נעשה הקמת ברית עולם, שלא נסוג ממנו ית' בכל אופן שבעולם, וזהו אות בצבאות שלו מחמת ברית אהבה, עין בעין כנ"ל, והבן•