נפלה ולא תוסיף קום פי' בזוהר אלא קוב"ה הוא דיוקים לה, הד"א ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, פי' שאם הי' הבן תיכף או לאח"ז נושע מעצמו והדרא לקביעותי' אז הי' פגם א' בהנברא, כי אותו זמן דאשתמש בתגא הי' נשאר לו לחטא עולמית, שגרם לפסיקת החבל בשעתו, אבל כאן שנסדר הישועה בסוד מ"ה ודמות אדם, שהוא הולך ומתקן את כלי אביו ואמו שהלכו לעולמם, אז נראה כח היחוד בשלימות הנרצה, שמחזיר כל רע לטוב, בסוד בן הילוד שנולד לנו ממש עתה, (ועתה כמו בחיי אביו), והבן, וז"ס שמים החדשים וארץ החדשה ותורה חדשה שיצא דוקא בסוד זה, דהיינו תיקון בדרך המ"ה החדש, ואלמלא שלא שמש בתגא כנ"ל, הי' כל זה הולך לאיבוד ח"ו, והבן: