כללות הנקודים שמעתי בשם ק' מורי שליט"א הסוד כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, ועי"כ עמד בכסף הזה דייקא כל יפיו והדרו ודו"ק.
עוד אמר, כי מש"ה לא עמדו בניסיון עון העגל, מחמת שהקב"ה הרפא להם המומין שבהם, ולכן אמר להם אחר כל המעשים ע"י משה נאמן ביתו, דבר אל ב"י וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, דהיינו שהם בעצמם ישתדלו בזה הענין, ואז יהי' מובטחים שלא יקרה להם עוד כזה שקרה, והבן עכ"ד. ונראה שהכוונה על בחי' ניקודים עד שלא נתחבר קו ורשימו דא"ק, בסוד הארת הע"ב שנשלח ע"י שערות ראשו, לא הי' עוד מושג שום בחי' תיקון בעולם, ולכן ע"כ הי' צריך פעולת המאציל בעצמו, ולא הי' ראוי כלל לגלות פעולת כלי בעצמו.
ומכאן ולהלאה מוכן הי' ליטול חומר דעוה"ז מעולם התוהו, ולגלות התנהגות דמלכין קדמאין, שאותו החומר הוא מציאות כח להכלי לגמור תיקון שלה בעצמה, לקבל שכר בסוד סוף מעשה.
וז"ס אשר ברא אלקים לעשות, שעד עולם הנקודים ברא אלקים, ומכאן ולהלאה אפשר לעשות נחת רוח לפניו בעבודה, והבן, וז"ס שדרשו עמי אתם פירשו עמי אתם בשותפות הבריאה, אני עשיתי ההתחלה ואתם תגמרו בעצמכם, והרי אנו שנינו שותפין בדבר הזה, וז"ס בתחילה ברא במדת הדין וראה שאין העולם כדאי שיתף עמו מדת הרחמים, סוד גילוי ע"ב הכללי בשערות רישא, והבן, ודו"ק, דהיינו לאחר השתלשלות מבחי' זו בעולמות שלמטה והלאה.