ענין שאמרו דור המדבר אין להם חלק לע"ה, וכן המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלע"ה.
נראה, דהנה דרשו על הפ' עת לעשות לה' הפרו תורתיך, ואמרו שהפרו תורתיך משום עת לעשות לה', פי' ששורש העולם הוא התשובה, שמזה נעשה הי"ד עתים לטובה, בסוד עת רצון עת לה', ולכן נתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם, כדי לעשות אותו העת על מכונה לה', שז"ס העלאת נק' מז' מלכין כידוע.
ואמרו ג"כ, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, דהיינו ג"כ בדרך הנ"ל, וא"כ קשי קראי אהדדי, כמובן, ונראה דהנה שתי שמות מ"ב דרשו המקובלים א' סוד שם אה"י יה"ו, וא' סוד שם הוי"ה ומילואו ומילוי המילוי, וצריך להבין החילוק, ונלע"ד דז"ס שתי המקראות הנ"ל.
א' סוד עת לעשות לה' הוא בסוד אה"י יה"ו, שזה העת רצון סוד שבת הסובב בשיתא יומין דחול ומקדשם לשמים וז"ס ה' באמצע, סוד שבת, וג' יומין לפני' סוד אה"י, וג' יומין לאחרי' סוד יה"ו, נמצא שבבא לאחרי' יום הרביעי הי' צריך להתגלות כאן ה' אחרונה, ואז הי' השם שלם וכסאו שלם, אבל טרם הגמר לא יזכו לזה, לכן הוא חוזר לא' סוד אור שנברא ביום א', וא"כ חוזר חלילה אותן המדרגות, והבן.
ולכן נמשך יום הגאולה, וז"ס שביום הרביעי מארת חסר כתיב.
וז"ש דור המדבר אין להם חלק לעה"ב, וכן המלבין וכו', כי תענוג הגדול מאתי חיורא ממש עיניה.
דהיינו בסוד הנ"ל ובאמת אומר הקב"ה, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, דהיינו ביום הרביעי מה לכם להפר תורתי לשמי, למה לא תקימו התורה שלמדתם עד הנה, דהיינו כל חושך לא יחשיך ממך, ואז הי' מקוים תיכף, העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, וז"ס הוי' ומילואו ומילוי המילוי, דהיינו שלא תסתכלו מה לפנים על האור הא', אלא מילוא המילוא בעצמו יאיר לפניכם, ואז יותגלה בקביעות מזל העליון, רצוני לומר גילוי אבא בסוד ולא יכנף עוד מוריך, כי לא יהי' לו ית' כביכול שום להסתיר א"ע, בסוד הלואי אותי עזבו, והבן, ודו"ק מאוד, כי נכון הוא.
ר"ת – חלע"ה - חלק לעולם הבא