י"ז מרחשוון.
ויען הוי' את איוב מן סערה וכו', אזר נא חלציך פי', התאזר בתמימות, אשאלך והודיעני, פי', אז יגיע שאלתי לך וגם תדע אותי, האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק. פי', דכל ענינו של איוב לאחוז בתמימות הקדומה ולא יביא יותר במשפט את ה', וזה הי' דברי', ע"כ באה עלי' דבר ה', האף תפר משפטי, פי', כי בדבריך ובמנהגך גם תוכיח בעליל שמשפט הטוב והנעים שעשיתי עמך מופר הוא ח"ו, וכתיב "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו", ולא עוד אלא "תרשיעיני למען תצדק פי', תחפץ לזכות לפני באמונתיך הפשוטה למען לבא לפני בצדקות, כמ"ש ברית כרתי לעיני, אבל דע שבדרך הזה תרשיעני כביכול, כי נוכחת שכל הטובות היו לרעות חלילה, וזה עוון פלילי, וזה שאלה חמורה מן הוי"ה, ואח"כ מתחיל בחי' הודיעני פי', אם תזכה לשוב אלי ולא תדע רצוני, כי ידומה שכבר עשית כל אשר מוטל עליך, הרי לך לעינים ערוכים סימני, דהיינו ואם זרוע כאל לך ובקול כמוהו תרעם, פי', דידוע שאיוב לא כפר חלילה בהשגחה, והכ' מוצא בנפשו נאמנה לקול ה' חזק הוא, וזרועו מושלה לו, אלא שאמר והוא ידע מקומו, ע"כ באה אלי' המענה, אם בדבריך לא תפר משפטי ובמנהגך לא תרשיעני, א"כ עדה נא גאון וגובה והוד והדר תלבש פי', מי יחשיך פניך, מי לא יחשיב אותותי ונפלאותי אשר עשיתי עמך, ואיה אותו הגאון וגובה שהיה מצוי עמך אז מקדם בימי חרפך ונעוריך, ולמה תמנע את ידיך מללבוש אותו ההוד וההדר אשר שמתי עליך, ועוד "הפץ עברות אפיך וראה כל גאה והשפילהו" פי', איה ניחא דרוחא מימי נעוריך, ולמה החום לא נשקע מאפיך "וראה כל גאה והשפילהו" פי', בסוד הבהמות שעשה עמו טרם עושו הגיש חרבו, אז כל גאה נשפל לפני, כי תוחלתו נכזבה, גם אל מראיו יוטל, או אפי' בהתעוררות הלויתן, שנוסף לך כח על כח בודאי ראוי לך להשפיל כל גאה.
ואם תרגיש שגם זה עלתה לך, א"כ "ראה כל גאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם, פי', כמו מתחילה שלקצות הארץ תביט ואין רשע, כי מי יוכל תת לאלקיו כפרו וחליפין לו, וא"כ גם עתה שעינים רואים כי גאה גאה, וגדול האחרון יותר מן הראשון, וגמירי משמיא מיהב יהבי, ומשקל לא שקלו, ואז שקולך לאל עלה, כי בניך יתעו מבלי אוכל, בסוד מה שדי כי נעבדנו ומה בצע כי נפגע בו, ואז גמירתא גמיר, שמשמיא משקל לא שקלי, בסוד ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים, ובכל שכלך חפשת למצוא מקום תפלה והפגעה מהוי"ה ולא מצאת, והית לך לאפס תקוה, נלאית עמוד, ועתה בסוד הפסוק (מענה אליהוא) על כפיים כסה אור ויצו עליה במפגיע, פי', שכל הנס האחרון הוא ציוי על אור ה' והדרו, שלא ימשיך אליך זולת כשתפגיע עליה ותכפר על נפשך, והי' השדה הזאת אשר ברכה ה', לך ל"מקנה" לעיני כל באי שער עירך, ובני ראובן הי' להם מקנה ורכוש רב, בסוד מחיה מתים, גם מצמיח הישועה, ושניהם ביחד.