תוכן

ג. ב' הקוטבים: השגחה פרטית ואהבת השי"ת
ואי אפשר לפרש בתעופה אחת כל הדברים הנצטרכים בענין ההטעאה (-הטעיה) הזאת במקום אחד, על כן באתי לי בב' קוטביים לפרשם יפה יפה באופן שלא יקבלו שום הגדרה טעאית (-מוטעית), והם: השגחה פרטית ואהבת השי"ת, שהם בלשון ההמון ענין שכר ועונש הנקרא השגחה פרטית, וענין השארת הנפש הנצחיית הנקרא באמת אהבת השי"ת.
כי השכר ועונש הנוהג בעולם הזה שנקרא השגחה פרטית, הוא המביא את האדם להשארת הנפש הנצחית כמו שרצה להנות לנבראיו, שנקרא גם כן שכר הנשמות או כינויים אחרים, וכל אלה המה מוגדרים בפי המשכילים בשם אהבת השי"ת, שהוא ענין השפעת נחת רוח ליוצרו, כי האוהב האמיתי אין לו שום ענין קבלה לעצמו קטן או גדול, רק דבר אחד נוטל את כל רוחו, דהיינו רק להשפיע כל מה שאפשר נחת רוח לאוהבו.
ואחרי שמוכן האדם במדה של השפעה כזאת הנוהג בעולם הזה בין אוהבים נאמנים, אז יאמין וידע כי דבוק בו ית' לנצחיות, כי נעשה דבוק ממש, שנחשב כמו חלק מהכל, ומתענג כמו הנ"ל.