תוכן

כט) נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני, עתה כשחוזר הרוח ללכת, לא תמצא מקום לנוח, והיא בצער גדול, מפני שלא יש לה שומרים. כי בתחילת הלילה היו לה שומרים, שהם הק"ש שקרא על המטה, ועתה הולכת בלתי שומרים. והנה המזיקים והמקטרגים מכין אותה, וז"ש מצאוני השומרים, שהם החיצונים, הכוני פצעוני. ולא די זה, אלא כאשר הגעתי שם, כשראוני שומרי החומות, שחזרתי בלי תורה ושמירה, לקחו ממני המצוה שעשיתי מקודם, שהוא הרדיד, ליתנם לאחר, כמ"ש יכין וצדיק ילבש. ומי עושה זה, מרע"ה, שעל ידו ניתנה התורה. ורמז לזה, כי ר"ת מעלי שומרי החומות, ר"ת משה.