תוכן

ג) והנה המשכת א"פ הזה דמוחין דז"א אל נוקבא, נעשה בב' הכנות: הא', בסוד המעשה, שהוא לקיחת כוס היין בידיך, בכונה הידועה שנבאר בעזרת השם יתברך, ובזה נמשך אליה או"פ במוחין שלה. והב' הוא בסוד הדיבור, שהוא אמירת הקידוש ויכולו, שהוא הבל ודיבור היוצא מפי עליון דז"א, ונודע כי כל הבל הפה הוא בחינת א"מ, וע"י הכנת הדיבור, נעשה או"מ אל מוחין דנוקבא, אבל איננו נמשך מאו"מ דמוחין דז"א, כי זה א"א לעשות ע"י, אלא מאליו וכנ"ל. אבל הענין הוא, כי מאו"פ דמוחין דז"א, אנו ממשיכין א"פ וא"מ אל נוקבא במוחין שלה, וזכור הקדמה שנתבאר לעיל, כי הנוקבא איננה עומדת רק בנה"י דז"א בלבד, אבל בהיותה שם למטה, היא מקבלת הארת ז"א אף מג' מוחין שלו ע"ד הנזכר, וזכור ואל תשכח.