תוכן

הסגולה באמונת חכמים החיים

מטבע האדם דלא איכפת ליה בזה נהנה וזה לא חסר, שאינו דואג אלא למה שחסר לו בפנימיותו ולא כלל ממה שיש מחוצה לו, ולכן מונע אדם את עצמו מלהאמין בשבחו של חבירו מכח הקנאה, כי הרגש ישות שבחבירו מביא חסרון ההשתוות בפנימיותו עצמו. ולכן מאמינים בקל בשבחם של מתים, כי אש הקנאה אינו שולט בעצם שאינו במציאות ואינו מביא בו שום חסרון, אבל בחבירו החי, אור היוצא מישות שבחבירו מכה על המסך שבעצמו הנגרע מערכו, ומתהפך לאש בוערת ממש. וזה סוד הסגולה הנאמנה של אמונת חכמים החיים. עי' מצב"ד.