תוכן

המשכת הצדיק - עבור הכלל

(שנת תרע"ט)

'ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל' (בראשית כד, א). פירש בנועם אלימלך, שבא למדרגות ימים בחינת חסדים, וה' ברכו בכל, פירוש בכללות ישראל. דהצדיק המושך השפעות, אין כוונתו על עצמו חלילה כלל, כי לא יחסר לו כלל, אלא כל כוונתו לישועת כלל ישראל, ולא יחוש לעצמו כלל, כאילו אינו כלל בזה העולם, רק השי"ת הוא המשגיח על הצדיק ומברכו בכללות ישראל, וזה 'וה' ברך את אברהם בכל'. עד כאן, עיין שם.

ונראה שזה ענין 'המתפלל בעד חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה' (בבא קמא צב, א). דהיינו הצדיק שצריך באמת לאותו דבר גם כן, אלא מרוב קדושתו אינו מרגיש, וכשמתפלל, כוונתו שיגאלו כלל ישראל, לכן הוא נענה תחילה בפרט, כי השי"ת יודע בו שלא יפסיק מקדושתו מחמת הישועה פרטית, וכמאז כן עתה הוא באותו התלהבות להתפלל על נחמת ישראל, כי לא ירגיש בחינת עצמו כלל כאילו אינו בעולם. והבן מאד, כי זה כל האדם, ודו"ק.