תוכן

ט) עוד נתבאר אצלינו, כי בנו"ה דז"א, מתפשטים ב"ח, מאותם ה' חסדים המתפשטין מחסד עד הוד שבו כנודע. והנה בשביל שהם אורות מגולים, הארתם נגדלת כפלים, ונמצא שבחסד שבנצח, נעשה כפול, חסד אחד לצרכו שם, וחסד הב' להיותו במוח חכמת הנקבה. ועד"ז בחסד שבהוד, נכפל לשנים, הא' לעצמו, והב' במוח בינה דנוקבא, כמבואר אצלינו בסוד ירידת החסדים והגדלתם. ונמצא כי במוח החכמה שלה, יש חסד שלם, ונקרא אמה אחד. עוד יש בה הארת המוח דחכמה דז"א, הכלול מהארת התפשטותו בג"פ דנצח דז"א, כנז"ל שהכל נכלל בפרק העליון לבדו, והארת המוח הזה, הכלול מהארת ג"פ, נקרא אמה וחצי, שהם ג' חצאי אמה, והרי אמתים וחצי אורכו. וכעד"ז בקו שמאל במוח בינה שלה. והנה החסד אשר במוח חכמה שבה, נקרא אמה שלימה, אף על פי שהוא כנגד הפרק הא' דנצח דז"א לבדו, לפי שכל החסד ההוא נשאר למעלה, במוח החכמה שבה, ואינו מתפשט בשארית קו הימין שבה כלל. אבל הארת המוח עצמו הנקרא חכמה, הנה הוא מתפשט בכל קו הימין שבה, עד הנצח שבה. ולכן כל פרק ופרק אינו רק חצי אמה בלבד, ועל דרך זה הוא במוח הבינה.