תוכן

קצד) ושנינו בפרשת ויחי, בדף רכ"א ע"א, וז"ל ר' שמעון פתח ואמר אני חבצלת השרון כו', ד"א אני חבצלת השרון, דבעיא לאשקאה משקיו דנחלא עמיקא מבועא דנחלין, כד"א והיה השרב לאגם. שושנת העמקים, דקיימא בעמיקתא דכולא. מאן אינון עמקים, כד"א ממעמקים קראתיך ה'. חבצלת השרון כו', שושנת העמקים: דהיא משניא גוונהא, זמנין לטב, וזמנין לביש, זמנין לרחמי, זמנין לדינא עכ"ל. הכונה, כי אני דהיינו מלכות, בסוד ציון שבה, אשר היא נכרת על ידו לומר אני הוא, ולא הזכר העליון, כי אין להם הכר כי אם בו, מקום שהוא ניכר מזכרות לנקבות, והוא הנקודה האמצעית שבה, כדאיתא בהקדמת בראשית.