תוכן

קמא) ותנן התם באדרא זוטא, בדף ר"ץ ע"ב, וז"ל, באגדת דבי רב ייבא סבא, כללא דכולא, ז"א אקרי אתה, עתיקא קדישא דאתכסיא, אקרי הוא, ושפיר. והשתא קרינן באתר דשירותא אשתכח ואע"ג דאתכסייא, מניה הוי שירותא, ואקרי אתה, והוא אב לאבהן. והאי אב נפיק מעתיקא קדישא, דכתיב והחכמה מאין תמצא. ובג"כ לא אשתמודע. ת"ח, כתיב אלהים הבין דרכה, דרכה ממש. אבל והוא ידע את מקומה, מקומה ממש, וכ"ש דרכה כו'. כד אתפשט חכמה, אקרי אב לאבהן. כלא לא אתכליל אלא בהאי, דכתיב כלם בחכמה עשית כו', עכ"ל. והכי פירושא: דרב ייבא סבא סבירא ליה, דלא אקרי אתה אלא ז"א, משום דאתגליא. אבל ע"ק דאתכסייא, אקרי הוא, ושפיר קאמר. מיהו לאו דוקא ז"א דאתגלייא, אלא אף אבא ואימא דאתכסייא, הואיל ושירותא אשתכח ביה, קרינן ליה אתה, בערך שאין בו כל כך העלם, כמו עתיקא. ויצא מכלל עתיקא.