תוכן

קמ) והכי אמרינן באדרא זוטא בדף רפ"ט ע"ב, וז"ל, אתר דשירותא אשתכח מע"ק, דאתנהיר ממזלא, הוא נהירו דחכמתא, דמתפשט לתלתין ותרין עיבר כו'. אתגליף האי חכמתא, ואתמשך ועייל ברישא דז"א, ואתעביד מוחא אחרא כו', אילין תלת נהורין, נהרין לתלת אחרנין, דאקרון אבהן. ואילין אבהן, נהרין לבנין, וכלא נהיר מאתר חד, עכ"ל. ביאור הדברים: דמוחא סתימאה, איקרי שירותא בעתיקא, כי משם תחילת גילויו ותקונו כדפרישית. אבל לא אקרי לגמרי, משום דלא אשתכח, ולא הוי שירותא וסיום, שאין שם תחילת גילוי לנאצלים, ולא סוף הגילוי, דהיינו חכמה ומלכות, לפי שאותה חכמה נעלמה מעיני כל חי, ואימא שהיא בינה, לא נתגלית כלל עדיין בה, כ"ש מלכות אימא תנינא. ולפיכך אין עדן זה נקרא אתה, לפי שהוא מכוסה, ולא נתגלה, דהא קרומא דאוירא סתים ליה, ואקרי הוא. אבל זה העדן השני, יש בו קצת גילוי, ומתחיל להגלות לנאצלים, ונקרא אתה, והוא אב, כי אתה אבינו, ובו שירותא וסיומא, בסוד יוד במילואה: יוד ואו דלית, כי דלת הוא מלכות כנודע. וזמ"ש שם, מהאי עדן אקרי שירותא בעתיקא ולא אקרי, ולא הוי שירותא וסיומא. ובגין דלא הוי ביה שירותא וסיומא, לא אקרי אתה כו'. ומאתר דשירותא אשתכח, אקרי אתה, ואקרי אב דכתיב כי אתה אבינו כו', עכ"ל וכבר ביארנוהו. וזמ"ש למעלה, גלגלתא חוורא דרישא, לאו ביה שירותא וסיומא, עכ"ל. דאף גלגלתא חיוורא, שהיא בינה שבכתר, המקפת את החכמה, מוחא סתימאה כדפרישית לעיל, עדין אין שירותא וסיומא מתגלים בה כלל, עד בא חסד עלאה בדיקנא, ומשם נתגלו אבא ואימא, על ידי מזלא כנודע.