תוכן

קד) ובדיוקנא דיליה מטטרו"ן בבריאה, והוא ההוא נונא דנפיק על ידי ים כנרת, והוא התעוררות ההוד שבבריאה. ויש כנור וכנרת, והם: הוד דיליה, והוד דילה, שבבריאה כדכתיבנא. והוציא גוון תכלא, לבל יזונו עיניהם הקליפות מן מקום גבוה, כי אם מהתכלת הקרוב להם. וז"ש, מ"ט, בגין דתחות ים דא, אית מצולות ים, כולל דכר ונוקבא, והוא הנקרא צלמות: צל מות, צל דכר, מות נוקבא דיליה, כדאיתא בפרשת פקודי. וזהו ענין מצולות, אותיות צלמות. ובמצולות ים נכללים ונעלמים שניהם, ונקראים מצולות. ואח"כ נגלים, ונקראים צלמות, וכ"ז בעשיה. והם רוצים להסתכל בקדש, ולהאחז שם. וכד מסתכלן, זמין לעיניהו גוון תיכלא הקרוב להם, ויש אחיזה בו, ושם נאחזין, ואינן שולטין במקום הקדש.