תוכן

קא) ובההוא ימא דילה, גו שבעין שנין, דהיינו השבעה העליונים, נמשך מהם עוד נונא חדא, הוא החילזון. והוא התפשטות האבר הקדוש יסוד בבריאה, בנקודה אמצעית שבה. כי כמו שבאצילות יש אות ברית, ונקודת ציון הנכנס בה, כן בבריאה. וזמ"ש גו שבעין שנין, שהוא היסוד, שהוא לגו נשאר וטמיר, וכמו שהשבעה שנים עליונים הולידו בה דוגמתם, על ידי יסודא דעבד שמושא, כדאיתא בפרשת תרומה. כן בבריאה, על ידי נונא זה, דהיינו היסוד, עשתה הבריאה דוגמתם, כד עבד שימושא ההוא נונא, בנקודה שכנגדו מדרגין דילה, והיא ציון שבבריאה והוציא ממנו גוון תכלת וזה התכלת נק' כסא דין, ים המלח מלח הוא ברית קדש וים, אינון דרגין היוצאין על ידו, והוא המולחן כדי שלא יסריחו, והם ממולח טהור קדש, והוא המקום הנקרא יראה, ואין להשבית מלח זה, מפני הקליפות הסמוכים שם, ויראה בישא הקרובה להם, וזה התכלת הנקרא יצירה, והם הם השבעה מדורין אשר סביב להיכלות, כי ההיכלות בבריאה, והמדורין ביצירה.