תוכן

צח) ואל יקשה עליך, מ"ש בפרשת שלח לך, בדף קס"ג ע"ב, וז"ל, השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהי בחיורו, וכל גוונין מנצצן בה, ומרקמן. ואיהו בההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש כו'. וכדין איהו תם ים, עם ה' אלהיו ממש, בתקונא חדא, איהי לעילא, ואיהו לתתא, לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין כו', עכ"ל. הנה בפירוש, שהתכלת דוחה הקליפות, ולא מקרבן. דע לך, כי אדרבה, ממקום שבאת, משם ראיה ברורה למה שכתבנו, כי הנה סיהרא קדישא, מתפשטת בשבעה שנים עליונים קדושים, והקליפות דכר ונוקבא, מסתכלות לאחת במקום הקדש, ואיהי מתכסית בכסות תכלת, אשר הוא קרוב להם, וזנים עיניהם מתכלת זו, ונאחזין בה, ואינן נכנסין פנימה למקום הקדש העליון, גו שבעין שנין עלאין.