תוכן

צו) תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק, כי מלכות מגבורה יצתה, ולא ניכר גוונהא, וכד נחית לתתא, אתרחק גוון סומק גו ההוא אתר דאיהו ימא. הנה אין ספק שעם היות שיש שמות רבות לספירה, כל שם ושם יורה על ענין מיוחד, וים יורה על קבוץ המים שבה, שנאמר ולמקוה המים קרא ימים, והיא סוף, כד"א בים סוף. והנה כמו שבאצילות, היא סוף כל האצילות, כן בבריאה לא נתגלה גוונהא, עד סוף מדרגות הבריאה, אחר ששת ימי אפריון זה, והוא המקום הנקרא ים, כד"א כל הנחלים הולכים אל הים. והם דרגין קדישין דילה, אחר ששת ימים אלו, והם ההיכלות שבפרשת בראשית, ובפרשת פקודי. ומיד אחריהם מצולות ים, והם היכלות הטומאה. והנחלים שהם ששת ימים הולכים אל הים, כי יש שבעה רואי פני המלך, והם ששה ימים נמשכין משש קצוות היום העליון, שהוא הזכר. ואלו נקראים ים, נמשכין ממנה, והם דרגין דילה, כדאיתא בפרשת שלח לך, וז"ל, כל אינון דרגין קדישין דילה אקרון ים עכ"ל, והם שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, בתולות אחריה רעותיה, כנזכר בתקונין. ונמשכו ביום ששי של האפריון, כדאיתא ריש פרשת תרומה. והזכרים הולכים אל הנקבות, וכולם הולכים אל הים, ואז נקראים נחלים. כי למעלה הולכים באצילות, והם נהרות כד"א נשאו נהרות ה'. וזמ"ש כד נחית לתתא, בבריאה. ואתרחק גוון סומק, כמו שגבורה באצילות נמשכת עד מלכות דאצילות, כי ממנה יצאה. כן בבריאה אתרחק גוון סומק דבריאה, גו ההוא אתר דאיהו ימא, שהיא מלכות דבריאה. ויצאה מלכות דיצירה בצבע תכלת, וזמ"ש ואצטבע גוון תכלא. ונתן הסיבה, כי הסומק עייל גו ימא, ואתחלש גוון דיליה, ואתהדר תכלת.