תוכן

צ) ביאור הדברים: כי שיער הראש, קוצותיו תלוין בתקונוי, שהן גלגלתא ומוחא, נקיים כעמר נקי, עד כתפוי, עד כתפוי סלקא דעתך, דמשמע כל עובי כתפוי מכוסים, וזה א"א, אלא אם כן יהיה האזן העליונה מכוסה, וזה אינו, כדלקמן. אלא עד רישי כתפוי בלחוד, דלא אתחזי קדלא, שאין הכונה לכסות את הכתפיים, אלא לכסות את העורף. משום דכתיב, כי פנו אלי עורף ולא פנים, כי בעורף מקור הדינין והקליפות. וישראל בחטאם, נמשכו אחר העורף. והעורף העליון מכוסה בשער, לכסות הדינין ולבסמם, במשיכו דמבועי, דנפקי ממוחא, ושערא סליק אבתרוי דאודנין, שיהיו האזנים מגולות, הצואר אל הזרוע משמע, ואם כן מסתלקים כדכתיב להיות אזנך פקוחות. אי נמי הכי פירושו, דעד כתפוי כל אורך הכתפיים, מן השערות מעל העורף ויוצאות חוץ לכסות כל אורך הכתפיים, ונמצא העורף מגולה, וזה אי אפשר, אלא עד רישי כתפוי, דהיינו תחילת הכתפיים, שבשני צדדי הצואר הסמוכים לצואר בלבד, באופן דלא אתחזי קדלא, שהשערות הם על העורף, ומגיעים עד רישי הכתפיים שבשני צדדיו מכאן ומכאן, באופן שאינו נראה כלל העורף.