תוכן

פ) והנה כאשר נתקן המוח, והיה לבן על ידי חסד עלאה, בטש מאן דבטש בהאי מוחא. והנה ענין בטישה זו, יובן במאמר הראשון שהבאתי מאדרא רבא דף קכ"ח ע"ב, וז"ל, והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה, שקיט ואשתכיך באתריה, כחמר טב על דורדייה כו', והכונה היא, כי השמרים והדינין בחכמה, אלא שהם שקטים וכפופים במקומם, וכאשר ינענעו היין, אז יעלו השמרים למעלה ויראו הדינין. והנה החבית השקטה על שמריה, אם יוציאו היין דרך פיה, ישארו השמרים כולם למטה. ואם ינקבוה דרך שוליה, יצאו שמרים לבד, וצריך לנענע חבית זו, כדי שיתערב יין ושמרים, ויצאו שניהם יחד רחמים ודין. וזהו ענין בטישה זו, להוציא דין ורחמים. ודמיון היין, הוא דמיון הזקן, אשר לא יגבר כעסו עליו, אם לא יעזרוהו על כך. ונמצא שיש לו כעס, אלא שאינו מתגבר עליו. ויש עוד דמיון שני אל היין, כי כשם שהיין יגיע לו תועלת מן השמרים, כי הם סיבת קיומו, כי בלתם יפסד מהרה, כן יש יתרון לחכמה מן הסכלות, כדאיתא בפרשת תזריע.