תוכן

פז) מצות המלקות. כתיב ארבעים יכנו לא יוסיף. הנה האדם החוטא, גורם שהחסדים העליונים המתפשטים בגופא דז"א, יסתלקו ויעלו למקומם, בדעת שבתוך היסוד דאימא, ולא יאירו למטה. ולכן צריך ללקות את החוטא למעלה בין שתי כתפיו, שהוא מקום שהחסדים סתומים ומכוסים, שהוא מן החזה ולמעלה, מדה כנגד מדה. כי הוא העלה את החסדים המגולים למקום המכוסה שלא יתגלו ויאירו. והנה ע"י הכאה זו שם, גורם שירדו אותם החסדים שנתעלו למעלה, ויתפשטו למטה במקום הגלוי.