תוכן

מו) ונמצא כי גם הארת היסוד דעתיק, נמשכת שם באנפוי, ולכן כשמסתכלים באנפוי, מתעורר הזווג שלהם, מן הארת היסוד דעתיק הנמשך שם. אלא שבהסתכלם במקומו ממש, שהוא במצח, אז היה זווג שלים, בהיותם שוים בקומתם אפין באפין למעלה במקומם. אבל עתה שמסתכלים למטה באנפוי, ואין שם רק הארה בלבד דיסוד דעתיק, לכן יש להם זווג, אלא שאינו שלים כמו הראשון, ולכן אימא עתה נחתת ורביעת על האפרוחים, ושיעור קומתה הוא מן החזה דת"ת דאבא ולמטה, עד סיום נה"י שלו בלבד, נמצא שהיא יושבת כשיעור קומת ג' ספירות ושני שלישים בלבד, וכבר נתבאר כי כל ספירה מן הט' תחתונות, היא סוד מ"א בלבד. והנה ג' ספירות נה"י, הם ג' פעמים מ"א, שהם בגימטריא קכ"ג. ושני שלישי מ"א שבת"ת, הם כ"ז, הרי הכל בגימטריא ק"ן. והרי נתבאר, כי בהיות האם רובצת על האפרוחים, אין לה התפשטות רק ק"ן רבוא בלבד, משא"כ באבא.