תוכן

לז) והנה אלו השמנה חוורתי, דאתפשטו באנפוי דא"א, שהם שתי הויו"ת, כל אחד מן מ"ב אותיות, ונעשו ש"ע נהורין, הנה משם מתפשטות עוד למטה עד הגרון דא"א עצמו, ושם נעשה בחינת זווג של החיך עם הגרון, כמבואר אצלינו בדרוש של השופר יע"ש היטב והנה בגרון ההוא, נמשכו שני פעמים מ"ב מ"ב, אשר בתרין אנפין, שהם בגימטריא פ"ד, ומהם נעשו בחינת ד' אותיות אחה"ע שבגרון, שהם בגימטריא פ"ד. וכמו שבארנו לעיל, כי מתרין אנפוי נמשך הארה אל או"א, ולכן תרין אנפין אתחזרו לחד ואינו ניכר רק פן אחר, שהוא ש"ע רבוא. גם הוא ענין זה בגרון דיליה, כי הנה נודע כי שני הכתרים דאו"א, הם מלבישים הגרון דא"א, זה מצד זה וזה מצד זה, ואז מן האחה"ע שבגרון דאריך, נמשך הארה לאו"א באופן זה, כי אחה"ע הוא שני שמות: שם ההוי"ה דמילוי ס"ג, ושם אהי"ה פשוט, ושניהם בגימטריא פ"ד, ומהם נמשכים אל או"א, ההוי"ה באבא, ואהי"ה באימא.