תוכן

י) והנה כונת דברי הזוהר במאמר הנז"ל, ד"נ ע"א, באורו הוא: כי הנגע הוא דין קשה וקדוש, הדוחה את רוח הטומאה מן האדם, ומי גרם להתגלות הצרעת, שהוא רוח הטומאה, הנאחז מחמת סגירו דנהירו עילאה דלא אתגלי, שהוא מוחין דאבא, שלא נתגלו בז"א כנזכר. וזה אומרו, נגע צרעת, כתרגומו: מכתש סגירו, דא סגירו דנהירו עילאה כו'. כי לכן נאחזו החיצונים שם, הנקרא צרעת. ולכן והובא אל הכהן, כדי שימשוך ויגלה אותו הסגירו דמוחין דאבא, שיתמשכו על ידי אהרן הכהן, שהוא כהן גדול, שסודו בחכמה כנודע. או אל אחד מבניו, שהוא בחסד, ענף החכמה.