תוכן

ו) איסור ראיית העין. כתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו'. וכתיב עיניך לנכח יביטו וגו'. (משלי סימן ד') דע, כי בכתוב הזה נרמז ענין מה שהיה נוהג רב, שלא היה מוציא ראיית עיניו חוץ לד"א ונודע שאין הסתכלות העין, רק או לפניו, או לשני צדדין. כי ודאי שבהיות האדם מהלך, אינו מסתכל לאחוריו, והולך. ובשלשה צדדין אלו, צריך שלא יושיט עיניו חוץ לד"א. נמצאו ג' פעמים ד' הם י"ב, כמנין ג' הויות, אחת לפניו, ואחת לימין, ואחת לשמאל. וכל הוי"ה יש בה ד' אותיות, שהם ד"א. ולכן לא יושיט עיניו חוץ מהם אלא תביט ויסתכל בג' הויו"ת אלו.