תוכן

סד) וז"ס אלפא ביתא דאטב"ח, כי א"ט הוא בכתר, והוא מורה: כי המקיף החוזר שבו, הוא לו לבדו בפ"ע, הנקרא א'. וט"ס האחרות שתחתיו, נפרדות ממנו, ואינן מוקפות מן אוה"מ החוזר שלו, וזהו א"ט, א' נפרד לבדו מן הט'. וב"ח בחכמה, כי הב' שהיא חכמה, יש לה מקיף חוזר לעצמה, ונפרדת מן הח' ספירות שתחתיה. וג"ז הוא בבינה, כי הג' שהיא בינה, יש לו מקיף פרטי חוזר לה לבדה, והיא נפרדת מן הז' ספירות שתחתיה. ואמנם מן הג' הנזכרים שהיא בינה, נמשך האור אל הז"ת ביחד, ונעשה להם או"מ חוזר אחד לכולם יחד. ונמצא כי המקיף דחסד, אינו נפרד בפ"ע מן הספירה שתחתיו ע"ד שנתבאר בג"ר. אמנם המקיף ההוא החוזר של החסד והוא המקיף לכל הז' ביחד, ואינו נפרד מהם. וז"ס ג"ז, כי מן הג' שהיא בינה, יוצא או"מ לכל הז' ביחד, ואין החסד שבהם נפרד מהם.