תוכן

מט) והנה נודע, שהיסוד דאבא הוא זכר, והוא יותר ארוך, ומתפשט למטה מיסוד דאימא, שהוא קצר, להיותו נוקביי. ואמנם באורות אשר בכל יסוד מאלו, יש שלשה בחינות, הנקראות מכוסה, ומגולה, והבל. כי היסוד דאבא, הוא מתלבש תוך היסוד דאימא, עד מקום החזה דז"א, וזו הבחינה הנקראת מכוסה. ומן החזה ולמטה שכבר נסתיים יסוד דאימא, כנודע, מתפשט יסוד דאבא לבדו, עד סוף יסוד דז"א, וב' הם מסתיימים ביחד, ובחינה זו נקראת מגולה, כי אינו מתלבש תוך יסוד דאימא כבראשונה. ואח"כ היסוד דאבא המסתיים בפי היסוד דז"א ג"כ, הנה ממנו יוצאים האורות הסתומים שבתוך היסוד דאבא, ויוצא לגמרי בגילוי גמור, ונמשך בין החלל שבין ב' פרקי אמצעיים, וב' תתאין של נו"ה, תרין ירכין דז"א, דרך קו אמצעי. והרי הם ג' בחינות שבו, כי הראשונה יש לאורות ההם ג' כיסויים, והם: כלי היסוד דאבא, וכלי היסוד דאימא, וכלי דז"א עצמו. והב' יש לה שני כיסויים לבד, והם: יסוד דאבא, וגופא דז"א. ובערך הא', נקרא הב' מגולה. והג' הם אורות לבדם בלי שום כיסוי כלל, ונקרא הבל גמור.