תוכן

לז) ובזה תבין ענין משה, שלקח את צפורה בת יתרו, וענין זה יתבאר לקמן בענין הזכרים, כי עתה אנו מבארים בחינת הנקבות, שהם י"ח נשים, וכלם בחינת לאה. אבל הענין בקיצור הוא, כי קין ויתרו הם ביסוד דאימא, כי היסוד לעולם הוא דכורא. והבל ומשה הוא ביסוד דאבא. והנה בתחלה נכנסין נהי"ם דאימא ברישא דז"א, ואז מיסוד דאימא יצא קין בתחלה, והוא הבכור, כי זה נכנס ראשונה, ואז יצאת עמו תאומתו, והיא מלכות עצמה דאימא. ואח"כ נכנסין נהי"ם דאבא, ומתלבשין תוך נהי"ם דאימא, ואז נולד הבל מיסוד דאבא, ונולדה תאומתו עמו, שהיא מלכות עצמה דאבא ואחר שנתלבש תוך נהי"ם דאימא, אז הוציאה מלכות דאבא, הארה אחרת ביסוד דאימא, דבוקה עם מלכות עצמה דאימא כנ"ל, וזו היא תאומה יתירה של הבל, כי ממנו לוקח שהוא יסוד דאבא. האמנם קין שהוא יסוד דאימא, רצה ליקח אותה, לפי שיצאת ממקומו עם תאומתו כנזכר. אבל כפי הדין והאמת, אינה אלא תאומה יתירה של הבל, ולכן חטא קין בענין זה.